משפחות בסכסוך משפטי (גירושין) 

אפוטרופסות 

אפוטרופסות טבעית היא החובה והזכות של כל הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים. 
לרוב, אפוטרופסות זו היא משותפת לזוג הורים הפועלים יחד בשיתוף פעולה.
אדם בוגר (מעל 18) הוא האפוטרופוס של עצמו.

בית המשפט יכול לשלול אפוטרופסות מהורה או מאדם ולמנות אפוטרופוס נוסף/אחר ל:
  • קטין הנמצא בסיכון או במצב משפחתי קיצוני.
  • פסול דין (אינו כשיר לעמוד לדין ולכן חסר חובות וזכויות משפטיות).
  • אדם שאינו יכול דרך קבע או ארעי לדאוג לענייניו.
  • אדם שאין אפשרות עדיין לזהותו.

סוגי האפוטרופסות שעשוי בית המשפט להעניק הם:
  • אפוטרופסות חלקית.
  • אפוטרופסות עם סמכות בלעדית.
  • אפוטרופסות לדין: מייצג את הקטין / חסוי בהליך משפטי.
  • אפוטרופסות לגוף.
  • אפוטרופסות לרכוש.
  • אפוטרופסות לגוף ולרכוש.

תפקידו של אפוטרופוס הוא לפעול בשם החסוי ולדאוג לצרכיו היומיומיים, לנהל את ענייניו, לייצגו ולעשות למענו את מה שהיה מצופה לעשות ולפעול למען עצמו.

האפוטרופוס מחויב להגיש דו"ח שנתי (פרטה) על סטאטוס החסוי לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
כחלק מתהליך מינוי האפוטרופסות, רשאי בית המשפט לבקש מעובד סוציאלי לעניין סדרי דין במקום מגורי החסוי, תסקיר, כדי לבחון האם החסוי אכן זקוק לאפוטרופוס, לבחור מועמדים ולבדוק (במידת האפשר) את הסכמת החסוי למנוי, לבדוק את יכולת של האפוטרופוס למלא את חובותיו (נגישות וזמינות) ולשלול חשש לניגוד אינטרסים.

במהלך הבדיקה, העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין נפגש עם החסוי במקום שהותו נפגש עם המועמדים להתמנות כאפוטרופוסים, אוסף אינפורמציה ונותן את המלצתו לגבי סוג המינוי (מלא/ מפוצל/ מצומצם) וזהות האפוטרופוס.