התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון 

עקרונות הבחירה  

•  שמירת האיזון בין קבוצות האוכלוסייה השונות הרלוונטיות שבהן ילדים ונוער בסיכון על פי העקרונות שנקבעו בדו"ח שמיד.
•  התכנית פועל  בכל היישובים באשכולות 1-4 שאוכלוסייתם מעל 20,000 איש (באופן חריג, באשכולות 1 ו -2 תופעל התכנית גם ביישובים המונים מעל 15,000 תושבים, זאת על מנת לתת מענה הולם לילדים ובני הנוער במצבי סיכון המשתייכים ליישובים באשכולות אלה ולהגדיל את היקף הכיסוי שלהם במסגרת שלב א' של התכנית).
•  בנוסף התוכנית פועל בשישה אגדי רשויות ( באגדים אלו משתתפים 20 רשויות). 
• סדר העדיפות בכניסה לתכנית ביישובים שמעל אשכול סוציו אקונומי 4 יהיה כדלהלן:
  • עיריית ירושלים בשל גודלה תקבל תכנית בהיקף של כרבע מילדי העיר ובלבד שתופעל באופן שוויוני ביחס למגזר החרדי, הערבי והיהודי הכללי.
  • ערים מעורבות (יהודים וערבים) מאשכולות 5-10. לערים אלו, בשל גודלן, ניתנה תכנית בהיקף של עד שליש מילדי העיר ובלבד שהיא תופעל באופן שוויוני ביחס למגזר הערבי והיהודי. 
  • יישובים מאשכול 5 שבהם באופן מוחלט, המספר הגבוה ביותר של ילדים עולים.
•  שתי ערים שבהן קיימות תכניות לגיל הרך ואשר מהוות את הבסיס ל"התחלה טובה". הוחלט כי לערים אלו תינתן האפשרות להפעיל את התכנית כפיילוט גם מחוץ למסגרת הקריטריונים שתוארה עד כה ובלבד שתשמשנה כמוקד לפיתוח ידע והדרכת היישובים האחרים.
•   יישובים חדלי פירעון, עפ"י רשימת משרד הפנים, לא ייכנסו לתכנית. במקומם ייכנסו יישובים מאותה קבוצת אוכלוסייה, על מנת לשמור על עקרונות דו"ח שמיד.
•  לא תתאפשר כניסתו של יישוב שהן מחוז רווחה והן מחוז חינוך רואים אותו כבלתי כשיר.

* כולל רשויות הנכללות באגדים

ברשויות הנכללות בתוכנית חיים על פי אומדן  כ-145,000  ילדים ובני נוער בסיכון, מתוכם כ-12% עולים, כ-31% ערבים, וכ-13% החיים ביישובים או שכונות שהרוב המכריע של תושביהם חרדים.

החלטת ועדת השרים לענייני רווחה