הגדרת הפיגור השכלי מעוגנת בחוק חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט – 1969
על פי החוק:
"אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול. חולה נפש כהגדרתו בחוק אינו בבחינת מפגר לעניין חוק זה ".
בנוסף, הגדרות מקצועיות בינלאומיות מכוונות את אנשי מקצוע בתהליכי אבחון.
הגדרות מרכזיות הן:
" מוגבלות שכלית מתאפיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי ובהתנהגות מסתגלת, כפי שהן באות לידי ביטוי במיומנויות תפיסתיות, חברתיות ומעשיות. מוגבלות זו מתחילה לפני גיל 18".
קיימים שני שלבים לצורך אבחון הפיגור השכלי:
א. השלב הראשון הוא ביצוע האבחון כלומר, הבדיקות בעזרתן ניתן להעריך את:
- תפקודו השכלי של האדם בזמן האבחון ואיתור פוטנציאל יכולותיו
- מידת עצמאותו של האדם ויכולת ההסתגלות שלו בתחומי חיים שונים.
- הרקע ההתפתחותי והרפואי.
- הרקע הסביבתי, המשפחתי, הקהילתי והתרבותי ממנו האדם מגיע.
- הרקע הרגשי/ נפשי.
- כמות התמיכות להן האדם זקוק מהסביבה.
- כוחותיו לצד קשייו של האדם.
- צרכים ורצונות של האדם ושל משפחתו.
ב. השלב השני הוא דיון בוועדת האבחון. סמכות הועדה היא:
הערות:
-
יש הפרדה מוחלטת בין שני השלבים מבחינת אנשי מקצוע , כפיפות וכו.
-
במקרים מסוימים נערכת ועדת אבחון בלבד .
מתי פונים לאבחון?
מצבים בהם ניתן לפנות הם:
-
כאשר קיים חשש שהאדם הוא עם פיגור שכלי והוא אינו מוכר באגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי.
-
הערכה תקופתית של אדם המטופל באגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, בפרט לפני מעברים בחיים כגון: מבי"ס לתעסוקה ועוד..
-
לצורך פנייה לועדת השמה של משרד החינוך.
-
אנשים עם אבחנה כפולה של אוטיזם ופיגור שכלי.
-
החלטה של בית המשפט / הפרקליטות לגבי אדם המועמד לדין ויש ספק לקיום פיגור שכלי.
-
דרישה מטעם הצבא.
-
דרישה של וועדת חריגים (משרד הרווחה) או של וועדת ההכרעה הבין-משרדית (משרד הרווחה ומשרד הבריאות) לצורך החלטה לגבי השאלה באיזה משרד יקבל האדם את הטיפול ההולם לצרכיו.
איך פונים?
-
אדם המבקש לעבור אבחון יפנה אל העובד הסוציאלית ברשות המקומית.
-
העובד הסוציאלי יסביר לאדם הפונה מה המשמעות של תהליך האבחון ומה הם השלבים במהלכו. בנוסף יקבל הפונה אגרת מידע בעברית/ערבית/אמהרית או רוסית העובד הסוציאלי יאסוף חומר / מידע רלוונטי ויעביר את הבקשה אל המפקח של האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה. מומלץ בשלב הזה להעביר לעובד הסוציאלי כל חומר מתועד שהוא רלונטי אודות המועמד לאבחון, כגון:דוחות מהתפתחות הילד, דוחות רפואיים,סיכומי מחלה,דוחות חינוכיים ועוד.
-
המפקח (עובד סוציאלי לחוק הסעד טיפול במפגרים), יבדוק את הבקשה, אם היא תאושר, הוא יעביר אותה אל מרכז האבחון המתאים, בהתאם לקרבה גיאוגראפית ולגיל האדם.
-
מרכזי האבחון ממוקמים בפריסה ארצית על מנת לאפשר נגישות וזמינות לאוכלוסייה. במסגרות קהילתיות או במעונות פנימייה ניתן לקבל אישור לעריכת אבחון נייד כלומר, ביצוע האבחון יהיה במסגרת עצמה.
-
אנשים המטופלים על ידי שירותים של האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי (מסגרות דיור או שירותי קהילה למשל: מע"ש, מרכזי יום טיפוליים) , ההפניה לאבחון תהיה על ידי העובד הסוציאלי של המסגרת בשיתוף עם המשפחה, ובידוע המחלקה לשירותים חברתיים במקום מגורי המשפחה.
שלבי האבחון:
-
ההפניה מגיעה אל מרכז האבחון
-
המאובחן ומשפחתו מוזמנים על ידי מרכז האבחון למספר פגישות עם צוות רב מקצועי, בהן מתקיימות בדיקות:
-
ראיון סוציאלי למשפחה ולמאובחן
-
בדיקה פסיכולוגית למאובחן
-
בדיקה רפואית למאובחן
-
בדיקה פסיכיאטרית למאובחן (במידת הצורך בלבד).
- בסיום האבחון המידע שנאסף, מעובד ומועבר בכתב אל ועדת האבחון.
-
המשפחה עם המאובחן ועם העו"ס המפנה מקבלים זימון בכתב אל ועדת האבחון.
-
על מנת להקל על המשפחה מתכנסת ועדת האבחון במרכז האבחון עצמו.
כאמור, בתום האבחון מועברים הממצאים וההערכה לדיון בוועדת האבחון המקבלת את ההחלטה הסופית בהתאם לחוק לגבי קיום פיגור שכלי, רמתו ודרכי הטיפול.
ועדות האבחון
ועדות האבחון מורכבות מחמישה אנשי מקצוע (עו"ס לפי חוק הסעד, רופא, פסיכיאטר, פסיכולוג ומחנך) אשר ממונים על ידי שר הרווחה, כאשר מינוי הרופא והפסיכיאטר נעשה לאחר התיעצות עם שר הבריאות.
הוועדות מתכנסות ליד כל מרכז אבחון (או במסגרת הקהילתית או בדיור החוץ ביתי בו גר המאובחן) לפי בקשת עו"ס לפי חוק הסעד, כדי:
-
לדון במקרים שאובחנו במרכז (חברי הוועדה אינם מצוות המרכז עצמו).
-
לדון מחדש בעניינו של אדם עם פיגור שכלי שהגיע לאבחון חוזר.
-
לדון בעניינם של אנשים שיש חשש שהם מפגרים בשכלם, ויש לגביהם חומר עדכני שנאסף ע"י גורם מקצועי אחר (מכון להתפתחות הילד, בי"ח).
תפקיד הוועדה:
-
להחליט בכל מקרה המובא בפניה, האם מדובר באדם עם פיגור שכלי (במידה ולא - תפקידה מסתיים)
-
אם החליטה הועדה כי מדובר באדם עם פיגור שכלי, תקבע, אם ניתן, את רמת הפיגור השכלי ואת דרכי הטיפול.
עפ"י החוק – רק לועדת האבחון הסמכות לקבוע פיגור שכלי!
על פי החוק, על ועדת האבחון לקיים דיון מחדש אחת לשלוש שנים (לפחות) כדי לוודא שהפרט מקבל את הטיפול לו הוא נזקק בהתאם לצרכיו המשתנים ובהתאם למעגל חייו, לכוחותיו וקשייו.
מהלך עבודת הוועדה:
-
הפניה לוועדה נעשית ע"י מפקח (עו"ס לפי חוק הסעד לטיפול במפגרים) בצירוף:
-
דו"ח סוציאלי עדכני
-
דו"ח רפואי עדכני
-
כל דו"ח/אבחון פסיכולוגי ו/או דו"ח רפואי התפתחותי שישנו
-
דו"ח חינוכי/תעסוקתי עדכני
-
כל מידע אחר שיכול לסייע לועדת האבחון
-
המוזמנים לוועדה:
-
האדם עליו דנים
-
האחראים (הורים ו/או אפוטרופוס) על האדם. תמיד יוזמנו שני ההורים וכל אפוטרופוס אחר, אם יש.
-
העובד הסוציאלי המטפל (בקהילה ו/או במסגרת חוץ ביתית).
-
בהליך פלילי – תמיד מוזמן גם בא כוח הנאשם . כאשר ביהמ"ש מבקש מהוועדה דרכי טיפול- מוזמן גם בא כוח התביעה .
-
כל אדם אחר שלדעת ועדת האבחון יש לו מידע בנוגע לאדם שבעניינו הם דנים.
ככלל- הועדה לא תקיים דיון בהעדר האדם עליו היא דנה ו/או האחראים עליו, אלא אם הוסכם מראש אחרת.
-
החלטות הועדה:
החלטות הוועדה מבוססות על מידע מתהליך האבחון (במקרים בהם הועדה נערכת לאחר תהליך האבחון במרכז אבחון) וחומר נוסף כפי שמחייב המחוקק, וכוללות:
לצורך קבלת ההחלטות פוגשת הוועדה את המאובחן, את האחראי עליו, את הגורמים הטיפוליים המעורבים וכל גורם אחר שהיא מוצאת לנכון בהקשר למאובחן.
ההחלטות נמסרות בע"פ למוזמנים, ולאחר מכן נשלח סיכום הדיון בועדת האבחון לאחראים, לעובדים סוציאליים, לפיקוח ולמחלקת אבחון וקידום.
ערעור על החלטות וועדת אבחון
על החלטות ועדת האבחון ניתן לערר לועדת ערר תוך 45 יום מקבלת סיכום הדיון.
וועדות הערר נמצאות בבתי משפט השלום בירושלים , ת"א וחיפה.
את הערר יש לשלוח לבית משפט השלום הרלוונטי לידי יו"ר ועדת ערר (על פי חוק הסעד טיפול במפגרים) ולצרף את כל המסמכים הרלוונטיים.
ועדת אבחון בהליך פלילי
החוק מכיר בצורך להתייחס באופן מיוחד לאנשים עם פיגור שכלי, הנמצאים במאסר או במעצר חוקי.
עפ"י החוק, רשאי בית המשפט, בהליך פלילי:
באחריות הוועדה לתת חוות דעת לבית המשפט על מידת אחריותו הפלילית, יכולתו לעמוד לדין . חוות דעת הועדה היא בגדר חוות דעת עבור בית המשפט שהוא הקובע הסופי.
כשנקבע שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר עונשין מחמת פיגור שכלי או ליקוי בכושרו השכלי, בית המשפט עשוי להחליט שדרכי הטיפול כן יקבעו בוועדת אבחון. במקרה זה, תהליך הועדה זהה לוועדה רגילה תוך התייחסות למידת הסיכון שמהווה האדם לעצמו או לסביבתו.
על דרכי הטיפול של הועדה יכולים לערער האחראים והתביעה לועדת ערר..
הגדרות לרמות הפיגור
רמת פיגור שכלי באדם נקבעת בהתאם ליכולת תפקודו בתחומים כגון תקשורת, עזרה עצמית, חיי יומיום, בריאות ובטיחות, תפקודים עיוניים, פנאי, תעסוקה, הכוונה עצמית, מיומנויות חברתיות ושימוש במשאבי סביבה.
ניתן להבחין במספר דרגות של פיגור שכלי:
-
פיגור קל : עצמאיים במרבית תחומי היומיום. זקוקים לתמיכה נקודתית בלבד במצבי שינוי או משבר.
-
פיגור קל – בינוני :עצמאיים רק בחלק מתחומי היומיום וזקוקים לתמיכה מוגבלת וקבועה לתקופות זמן קצרות כדי ללמוד ביצוע עצמאי יותר של מיומנויות חשובות.
-
פיגור בינוני : זקוקים לתמיכה מוגבלת בכל תחומי היומיום הניתנת באופן קבוע לתקופות זמן קצרות כדי ללמוד ולהתאמן ולהיות מוכשרים לניצול כל יכולותיהם.
-
פיגור בינוני - נמוך : זקוקים לתמיכה חלקית בחלק מהתחומי היומיום, ולתמיכה מוגברת (עזרה בפועל) במילוי הצרכים אחרים.
-
פיגור קשה : זקוקים לתמיכה מוגברת קבועה ושאיננה מוגבלת בזמן בכל תחומי החיים כדי לתפקד באופן פעיל. ללא תמיכה שכזו הפרט אינו מסוגל למלא את צרכיו הבסיסיים.
-
פיגור עמוק :זקוקים לתמיכה מיידית על ידי גורם תמיכה חיצוני במילוי הפעילויות בכל תחומי החיים.