ילדים ונוער בסיכון

חובת המדינה לסייע ולהגן על ילדים ובני נוער המצויים בסכנה שנגרמה בין אם על ידי סביבתם, או מי מסביבתם או עקב סיכון עצמי גבוה.
רצוי שכל פעולת סיוע והגנה לילדים ובני נוער בסיכון, תהיינה בשותפות עם המשפחות וילדיהן. עם זאת, יש מצבי סכנה המחייבים התערבות חירום שמטרתה, הגנה על הילדים ע"י פקידי סעד לחוק הנוער, מתוקף החוק ובתי המשפט.
לצורך כך, יצרה המדינה מנגנונים וכלים לצורך ביצוע הגנה זו:

מסגרות הגנה ומענים

הפניה למסגרות הגנה הינה באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריך, כולל חירום רווחה, פקידי סעד תורנים ומוקד 106 ברשות המקומית.

• מרכז הגנה לילדים ולבני נוער
  המרכז נותן מענה ראשוני על ידי צוות רב מקצועי לילדים ובני נוער שנפגעו פיסית, מינית או נפשית. במרכז, תחת קורת גג אחת ובפרק זמן קצר, מתקיים תהליך ראשוני של אבחון וחקירה. כך, הילד ומשפחתו אינם צריכים להיחשף למספר רב של ראיונות ובדיקות במקומות שונים. המרכז ממוקם בירושלים ומשמש כמרכז אזורי לכל אזור ירושלים.
• סיוע חירום לטווח קצר:
  כאשר ילד זקוק להגנה מיידית, ניתן להעבירו באופן זמני למשפחת קלט, לקלט חרום בפנימייה, או למרכז חירום לילדים. מטרת ההעברה היא לספק לילד סביבה רגועה ומוגנת, עד שיתברר האם יכול לחזור לביתו או האם עליו לחיות מחוץ לבית. מרגע השמת החירום מתחיל הקשר האינטנסיבי עם המשפחה כדי לבחון את האפשרויות השונות.
  פניות באמצעות פקידי הסעד לחוק נוער במחלקות לשירותים חברתיים
  • מרכזי החירום - מבנים תכנית טיפולית קצרת טווח לצורך בירור, אבחון וטיפול בילד ובהוריו בשעת משבר. בסופו של תהליך יכולים חלק מהילדים לחזור הביתה.
    למתבגרים מוצעות תוכניות מגוונות למצבי חירום.
  • קלטי חרום בפנימיות - יחידת חרום נפרדת בתוך פנימייה שקומית או טיפולית המאפשרת קליטת חרום למטרות הגנה ואיבחון עד 12 ילדים לטווחי זמן עד 3 חודשים. מקלט חרום הילד יחזור למשפחתו  או שיעבור למסגרת המשך המתאימה לאבחון והמלצות תצוות.
  • משפחת קלט חרום - משפחת אומנה שהוכשרה במיוחד לקלוט ילדים במצבי חרום וסכנה לטווחי זמן עד 3 חודשים. המשפחה יכולה לקלוט עד 5 ילדים ואצלה יתבצעו הליכי ההשגחה, הטיפול המידי והאבחונים הנדרשים לתכנית ההמשך הטיפולית עבור הילד. 
  • בתים למתבגרים חסרי קורת גג - כתובת זמנית לבני נוער שברחו או גורשו מביתם ומתגוררים ברחוב. תפקידה של המסגרת למנוע התדרדרות במצבם של בני הנוער. הבית נותן "פסק זמן" (עד 3 חודשים) להתארגנות ראשונית, במטרה לתווך בין הנער למשפחתו  ו\או לקהילתו ולסייע לו להגיע למסגרת חיים נורמטיבית.
  • מקלטי חירום לנערות -  המקלט הנו מסגרת חירומית לשהייה קצרת טווח (עד שנה) לנערות שיש צורך מיידי בהוצאתן מהבית בשל סכנה הנשקפת להן. מטרת המקלטים להגן  על הנערה מפני הגורם המסכן (במשפחה ומחוץ לה) ולהעניק טיפול תומך במהלך המשבר. השהות במקלט הינה מרצון ולטווחי זמן משתנים. הפניה באמצעות עובדים סוציאליים ברשויות המקומית ומשטרה. בארץ פועלים 3 מקלטים: למגזר היהודי הכללי, למגזר החרדי ולמגזר הערבי.  
• סיוע לטווח ארוך:
  לעיתים יש צורך בהתערבויות ארוכות טווח כדי לסייע לילד ולמתבגר. לשם כך פותחו תכניות בקהילה, דוגמת מעונות יום, מפתנים, מועדוניות, מועדונים טיפוליים ובתי קפה טיפוליים, בתים חמים, קבוצות טיפוליות, מרכזי הורים ילדים/ מתבגרים ועוד.  מסגרות ארוכות טווח נוספות הן תכניות להשמה חוץ ביתית כגון אומנה, פנימיות לסוגיהן, הוסטלים ודירות בקהילה.

עובדים סוציאליים ייחודיים, הפועלים מתוקף חוקים אלה: 

• פקידי סעד:
  פקיד סעד הנו עובד סוציאלי שעבר הכשרה מיוחדת לשמש בתפקידו וממונה על ידי שר הרווחה.
  תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לסייע לילדים ובני נוער בסיכון ולנקוט בכל הפעולות על מנת להגן על שלומם וביטחונם הפיזי והנפשי. פקיד הסעד נדרש להתערב ולפעול להגנתו של קטין הנקלע למצב של סכנה. כאשר נודע על קטין בסכנה, עובד סוציאלי משירותי הרווחה או פקיד סעד לחוק הנוער יבדוק את מצבו של הקטין ואת יכולת ההורים או המשפחה לפתור את מצב המצוקה המיידי שנוצר. לאחר מכן יבחן עם המשפחה איך ניתן למנוע הישנות של מצבי סיכון בעתיד. שירותי הרווחה יציעו למשפחה סיוע מטעם הקהילה וכן השמה מחוץ לבית. העדיפות היא לאפשר סיוע המוסכם על הקטין ועל משפחתו על פני סיוע כפוי.
  פקיד הסעד ישקול לפנות לבית המשפט, אם הקטין זקוק להגנת החוק ולהוראות בית המשפט. כאשר הילד בסכנה גבוהה וההורים אינם משתפים פעולה להגן עליו, חובה על פי חוק לפעול להגנתו. ההגנה נדרשת בין אם ההורים אינם מסוגלים ובין אם הם לא רוצים. פקיד הסעד לחוק הנוער יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. לאחר האזנה להורים, לקטין אם ניתן, ולעורך דינם יוחלט האם להכריז על הקטין כנזקק להגנת החוק. אם מצא כי הקטין נזקק, יקבע בית המשפט את דרכי הטיפול בו על פי ההצעות שיוגשו לפניו.
  בית המשפט לנוער שוקל תמיד את טובתו של הקטין, ומשתדל להגיע לפתרונות טיפול והגנה בהסכמה ובשיתוף עם ההורים.
  בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין):  פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח בכלל. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד. תפקידו העיקרי של פקיד הסעד הוא לשקול ולבדוק אם הקטין והמשפחה זקוקים לעזרה או להגנה.
• חוקר ילדים:
  חוקרי ילדים הנם עובדים סוציאליים בעלי הכשרה מיוחדת לשמש בתפקיד של חוקר ילדים, מתוקף החוק לתיקון דיני ראיות- הגנת ילדים. חקירה מיוחדת זאת נעשית כדי לתת הגנה לילדים ולסייע למערכת אכיפת החוק בהבאת פוגעים לדין. החקירות מתועדות ומתומללות, כך שהחוקר הילדים יוכל במקרה הצורך להעיד במקומו של הילד בבית המשפט.

חוקים שמהותם הגנה על קטינים:

• חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך, 1960: החוק נועד להגן על קטינים מלידה ועד גיל 18, המצויים במצבי סיכון גבוה לחייהם: לבריאותם הפיזית ולבריאותם הנפשית. ההגנה נדרשת כאשר ההורים או האחראים על הילד אינם מסוגלים לטפל בו או מסכנים אותו. החוק מורה לשירותי הרווחה בכלל ולפקידי הסעד לחוק הנוער בפרט, להתערב ולפעול להגנתו של קטין הנקלע למצב של סכנה. על ביצוע הוראות החוק מופקד פקיד הסעד (ראה בהמשך- פקידי סעד).
• החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו- 1955: חקירת ילדים עד גיל 14 המעורבים בעבירות מין (כקורבנות, עדים או חשודים) וכן קורבנות לאלימות הוריהם (חבלה חמורה, חבלה של ממש, הזנחה והתעללות) וכן חקירת ילדים עד גיל 14 המעורבים בעבירות נגד הגוף. על ביצוע הוראות החוק מופקדים חוקרי ילדים (ראה בהמשך- חוקרי ילדים).
• חוק העונשין, תשל"ז 1977 (תיקון- תש"נ, 1989) סימן ו'1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע : התיקון לחוק דן בחובת הדיווח על פגיעה בקטין על ידי אחראי. משמעותו היא, כי כל אזרח ואיש מקצוע חייב לדווח לפקיד סעד או למשטרה על פגיעה בקטין על ידי האחראי עליו (הורים, אחים בוגרים, דודים, סבים ואנשי מקצוע אחראים במסגרות חינוך וטיפול).
• חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו- 1955: חוק זה מקנה סמכויות לפקיד הסעד (בהרשאת בית המשפט), להיכנס לכל מקום ולחקור כל אדם הנוגע לקטין ולהגיש תסקיר בעניינו של הקטין לבית המשפט.
• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות