השירות למען הילד מטפל בנערות ונשים הרות מחוץ למסגרת הנישואין אשר מתלבטות בשאלת עתיד הילד שעומד להיוולד.
השרות מלווה ומסייע להורים אשר מגדלים את ילדם ומתלבטים באשר להמשך גידול הילד.
חוק האימוץ 1981 קובע כי ילד הינו פנוי לאימוץ וניתן למסור אותו למשפחה מאמצת בשתי דרכים:
-
ההורה הביולוגי חותם על "הסכמת הורה לאימוץ" לאחר שהגיע להחלטה כי אין ביכולתו לתפקד כהורה לילדו ומבקש למסור אותו למשפחה מאמצת.
-
ההורה הביולוגי אינו מסוגל לדאוג לילדו בשל התנהגותו או מצבו , ההורה הביולוגי נפטר , נטש או נמנע מלמלא את חובותיו כלפי הילד.
במקרים אלה ועל פי בקשה המוגשת לבית המשפט יכול ביהמ"ש להחליט על הכרזת קטין כבר אימוץ.
חתימה על הסכמת הורה לאימוץ:
משמעות החתימה על הסכמת הורה לאימוץ היא כי מרגע החתימה מתנתק הקשר בין ההורה הביולוגי ובין הילד פרט למקרים בהם הוחלט על אימוץ עם קשר.
ההורה הביולוגי מוותר על זכויותיו וחובותיו כלפי הילד (פרט לזכותו של הילד לרשת את ההורה הביולוגי).
תהליך החתימה על הסכמת הורה לאימוץ:
-
הורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ יכול ליצור קשר עם השרות למען הילד עוד טרם היוולד הילד, להתייעץ בקשר להחלטתו . טובתו הראשונית של ילד היא לגדול עם הוריו מולידיו, יעשה הכל כדי לברר עם ההורה אפשרות שהוא יגדל את הילד שעתיד להיוולד עם עזרה ו/או תמיכה של משפחתו, גורמי רווחה וסיוע אחרים.
-
פקיד הסעד בשרות מסביר להורה את משמעות החתימה על הסכמת הורה לאימוץ ומברר איתו את הנסיבות שהביאו אותו לקבלת ההחלטה למסירת הילד לאימוץ.
-
רק כאשר ברור מעל לכל ספק שההורה שקל את החלטתו ואינו רואה כל דרך לגדל את ילדו, רשאי פקיד הסעד להחתים את ההורה על מסמך הסכמת הורה לאימוץ.
בכל מקרה החתימה על "הסכמת הורה לאימוץ" מתבצעת רק אחרי לידת הילד ולאחר שההורה שוקל פעם נוספת את בקשתו לחתום.
החזרה מהסכמה
-
הורה אשר חתם על מסמך הסכמה למסירת ילדו לאימוץ רשאי "לחזור בו מהסכמתו".
-
על ההורה לפנות לביהמ"ש ולהגיש בקשה לחזרה מהסכמה.
-
על ההורה להוכיח לביהמ"ש כי ההסכמה נלקחה ממנו בדרך פסולה , או כי הנסיבות שהביאו אותו לחתימה על ההסכמה השתנו. בית המשפט ממנה להורה עו"ד אשר מייצג את עמדתו בבקשת החזרה מהסכמה.
-
ניתן לחזור מהסכמה כל עוד לא הושלם תהליך אימוץ הילד ע"י המשפחה המאמצת. ז"א לפחות חצי שנה לאחר שהילד נמסר למשפחה.
-
ביהמ"ש דן בבקשה ומחליט האם להענות לבקשתו של ההורה הביולוגי.
הליך משפטי להכרזת הילד כבר אימוץ:
-
החלטה על פניה לביהמ"ש בבקשה להכרזת קטינים כבני אימוץ, מתקבלת במסגרת ועדה לתכנון תוכניות טיפול בלשכה לשירותים מקומיים ברשות המקומית. (קישור לועדה לתכנון תוכניות טיפול בשרות ילד ונוער).
-
הועדה דנה בעניינם של ילדים בסיכון, בהשתתפות ההורים הביולוגיים ו / או נציגים.
-
הבקשה להכרזת ילד כבר אימוץ מוגשת ע"י בא כוח היועץ המשפטי לממשלה , לבית משפט לענייני משפחה בצירוף תסקיר פקיד סעד אשר מפרט את נסיבות חייו של ההורה ואת השתלשלות העניינים הקשורה לילד.
-
לעיתים מתבקשים ההורים הביולוגיים לעבור אבחון פסיכולוגי לקביעת "מסוגלותם ההורית", האבחון מסייע בקבלת ההחלטה בוועדה לתכנון תוכניות טיפול.
-
מהשלב הראשון בדיון בבית המשפט ממנה השופט להורה הביולוגי עורך דין אשר מייצג אותו ואת עמדתו בקשר לבקשה להכריז על ילדו כבר אימוץ, מביא בפני ביהמ"ש עדים וראיות המחזקים את עמדת ההורה הביולוגי.
-
ביהמ"ש שוקל את כל הראיות שהוצגו בפניו ומקבל החלטה האם להכריז על הילד כבר אימוץ . על החלטת ביהמ"ש ניתן לערער תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.
מסירת הילד לאימוץ:
-
כאשר ילד פנוי לאימוץ הוא נמסר למשפחה מאמצת, השרות למען הילד מתחשב בבקשת ההורה הביולוגי לגבי המשפחה שעתידה לאמץ את ילדו.
-
השרות למען הילד מעודד את ההורים הביולוגיים להמשך הקשר עם השרות, להשארת מזכרות, מכתבים ועדכון כתובת במהלך שנות האימוץ , החומר נשמר בתיקו של המאומץ בגנזך השרות ונמסר למאומץ אם וכאשר הוא מחליט מאז הגיעו לגיל 18 לפתוח את תיק האימוץ.
-
ביהמ"ש קובע את סוג האימוץ בהתאם לטובת הילד. באימוץ סגור מתנתק הקשר בין ההורה לבין ילדו וההורה אינו זכאי לקבל אינפורמציה על הילד במהלך השנים.
-
באימוץ עם קשר (אימוץ פתוח) בין המאומץ לבין מי ממשפחתו הביולוגית. הקשר הוא קשר של מסירת אינפורמציה, מכתבים, תמונות, או פגישות אחת לכמה זמן בין הילד לבין הוריו או עם מי שבית המשפט החליט שישמור על קשר עם הילד
האם הורים יוכלו בעתיד לראות את הילד?
-
לפי חוק אימוץ רשאי מאומץ מגיל 18 שנה "לפתוח" את תיק האימוץ, ולבקש לדעת את נסיבות מסירתו לאימוץ ולבקש לפגוש את הוריו מולדיו.
-
זכות זו שמורה אך ורק למאומץ (קישור לסעיף בחוק ולמאומצים בוגרים), אולם ההורים יכולים לבקש במשך השנים לתייק בתיקו של המאומץ מכתבים אותם יקרא עם פתיחת התיק.
-
יש מאומצים הפונים בגיל 18, אולם מרבית המאומצים פונים לפתיחת תיק בשלבים מאוחרים יותר של חייהם, כך שהעובדה שהמאומץ לא פתח את התיק בהיותו בן 18 אינה בשום אופן ראייה לכך שהוא אינו רוצה לעשות כן בעתיד.
למידע נוסף על השרות למען הילד