בין המלצות הוועדה:
לראשונה: הסדרת פעולות העמותות המספקות מזון והגדלת התמיכה הממשלתית בהן לכ- 50 מלש"ח, הקמת מועצה ציבורית לביטחון תזונתי ובחינה מחודשת של הפערים בביטחון הסוציאלי ומערך הקצבאות

הרצוג: "מדינת ישראל מחויבת לשמור על צביונה כמדינת רווחה וככזו עליה להביא לפתרון בעיית אי הביטחון התזונתי של חלק מאזרחיה, שהלכה והתרחבה בשנים האחרונות"

חלוקת מצרכי מזון וסלי מזון אינה תופעה חדשה בישראל. אולם, בשנים האחרונות מספר הנדרשים לשירותים אלו הולך וגדל, במיוחד על רקע הצמיחה במשק.
השר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים, שסוגיה זו באה לפתחו למן כניסתו לתפקיד,  הודיע במהלך חודש יולי 2007 על החלטתו להקים וועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרדו, נחום איצקוביץ, לבחינת אחריות המדינה להבטחת הביטחון התזונתי של אזרחיה.

היום, קיבל השר הרצוג לידיו את דו"ח הוועדה והמלצותיה. לדברי הרצוג: "הוועדה קיימה דיון מעמיק לבחינת הסוגיה והשלכותיה. משרד הרווחה הוא המשרד הממשלתי הראשון, שיזם דיון מעמיק בסוגיה אשר מעולם לא הובאה לשולחן משרד ממשלתי כל שהוא.  אני מודה ליו"ר הוועדה ולחבריה על עבודתם המקצועית. אנו מודעים ומכירים בבעיה שיש משפחות בישראל הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי. העיקרון המנחה של המלצות הוועדה מתמקד בכך שמדינת ישראל מחויבת לשמור על צביונה כמדינת רווחה וככזו עליה להביא לפתרון בעיית אי הביטחון התזונתי של חלק מאזרחיה, שהלכה והתרחבה בשנים האחרונות. מהדוח עולה בברור שיש פערים במערכת הביטחון הסוציאלי, שחשוב לתת להם מענה ממוקד. יישום המלצות הוועדה יבטיח לאזרחי המדינה חיים בכבוד לפחות מהאספקט של דאגה למזון מספק ומזין – וזה דבר שראוי לעשותו במיוחד לקראת חג הפסח הקרב", אמר הרצוג.

בהמלצות הוועדה נקבע כי: מדינת הרווחה הישראלית הכירה תמיד בכך, שלצד האחריות האישית הרובצת לפתחו של הפרט לדאוג לצרכיו ולצרכי משפחתו, מוטלת על הממשלה אחריות לדאוג לצורכיהם של מי שאינם מסוגלים להשתלב בשוק העבודה ולמי ששוק העבודה אינו מקנה לו הכנסה ברמה מספקת. אחריות זו אינה צריכה לבוא לידי ביטוי בהספקת מזון ישירה מצד הממשלה למשקי בית הסובלים מאי ביטחון תזונתי, אלא ממליצה לפעול בשורת צעדים כמפורט להלן.

הוועדה ממליצה לנקוט בשורה של צעדים:

א.  הסדרת משק עמותות המזון בשגרה ובחרום הן בשל התפקיד המשלים שהממשלה מייעדת למגזר השלישי בעת שיגרה, והן בשל התפקיד השמור לו בשעת חירום. הסדרה זו תבטיח חלוקה הוגנת למי שסובל מאי ביטחון תזונתי, תמנע אפליה, תסייע בפקוח על המזון ואיכותו, תבטיח פריסה גיאוגרפית ומגזרית של הארגונים, תשמור על זכויותיהם של הנזקקים ותסדיר את יחסי הגומלין בין הארגונים לשירותים חברתיים  אחרים.

ב. הגדלת התמיכה בעמותות העוסקות באי-ביטחון תזונתי בהיקף של 30 עד 50  מיליון ₪  לשנה בהתאם לנתונים השוטפים על מידת אי-ביטחון תזונתי  ותחולת העוני.

ג. הקמת מועצה ציבורית לביטחון תזונתי שתייעץ לממשלה במדיניותה בתחום זה, תבחן אסטרטגיות שונות לסיוע למי שסובל מאי-ביטחון תזונתי,  תגבש דרכים להסדרת פעילות העמותות העוסקות בסוגיה זו, תמליץ לממשלה על המבחנים הראויים למתן תמיכה ותנטר את היקף התופעה בישראל. 

ד. פיתוח תכניות הזנה ייעודיות וממוקדות  לאוכלוסיות שאינן בשוק העבודה והתלויות באחרים לפרנסתן ובהן גם ילדים וקשישים החיים בעוני.

ה.  בחינה מחדש של מערך הקצבאות כך שהן תבטחנה שההכנסה הכוללת של מי ששוק העבודה אינו נותן מענה לצרכיו תַקנה לו ביטחון תזונתי.  בחינה זו צריכה להיעשות בזהירות רבה כך שימצא שיווי המשקל הנכון בין פתרונות בטווח הקצר לבין השפעות לטווח הארוך על אוכלוסיות היעד, בין מדיניות רווחה אוניברסלית לבין ההכרח למקד את הסיוע למי שנזקק לו ביותר, בין מדיניות פעילה בשוק העבודה לבין סיוע ממוקד למי שאינו יכול להשתלב במעגל העבודה. ברוח זו, הוועדה ממליצה איפוא לקיים דיון בממשלה ובציבור, בהשתתפות אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים, דיון שבסופו תמצא נוסחא ראויה לרמת הכנסה המבטיחה ביטחון תזונתי תוך שימת דגש  לסוגיות של שוויון הזדמנויות, צדק חלוקתי  ולכידות חברתית.

ו. בניית מאגר מידע ואיסוף נתונים
הוועדה ממליצה  למסד את תהליך איסוף הנתונים בכל הנוגע לאי-ביטחון תזונתי בישראל.

יו"ר הוועדה, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, נחום איצקוביץ', אמר כי הדו"ח מוגש בתקופה של חוסר בטחון כלכלי המכביד במיוחד על החיים בעוני ומוסיפה עוד לחוסר ביטחונם ביכולתם לרכוש מזון מזין ומספק. "יתרה מכך, בחודשים האחרונים, מחירם של מוצרי מזון רבים עלה באופן ניכר ומנגנוני הפיצוי הקיימים אינם מותאמים לקצב עלייה זה. לכן, יש המבקשים להגדיל עוד את היקף שירותי המזון המיועדים להקל על מצוקתם של מספר הולך וגדל של נזקקים ואף להטיל את מימונם על הממשלה. אף כי זהו פתרון שעשוי לתת מענה מידי לאי הביטחון התזונתי של רבים, זו מלכודת דבש הטומנת בחובה את ההרס של מדינת הרווחה הישראלית ופנייה לדרך של מדינת סעד. בשנת ה- 60 למדינת ישראל, המלצות הוועדה מבקשות למנוע נפילה למלכודת זו ולחזק עוד את מדינת הרווחה הישראלית".

הדו"ח בחן את תופעת אי הביטחון התזונתי בישראל ואת תפקידה של הממשלה במאמצים למגרה. הדו"ח סקר את הנעשה בארץ ובעולם לגבי זכותו של האדם למזון כזכות יסוד ובחן את עיגונה של זכות זו בחקיקה, באמנות ובהצהרות בינלאומיות. כמו-כן סוקר הדוח את האסטרטגיות השונות הנקוטות בעולם למימוש זכותו של האדם למזון.

הנתונים שאספה הוועדה והשימוע שקיימה מלמדים שבישראל הסיוע ניתן ברובו על ידי עמותות, המסייעות בהיקפים כספיים משמעותיים. עוד נקבע כי המחקרים בתחום מלמדים שרמת אי הביטחון התזונתי בהיקפים שונים מגיעה למימדים מדאיגים. הפעילות הענפה של העמותות הן סימן נוסף לכך שלמרות שהמשק הישראלי נהנה בשנים האחרונות מצמיחה, אך זו מלווה בתוחלת עוני גבוהה ובאי שוויון הולך וגדל ואי ביטחון תזונתי – שאלה מסימניה הבולטים והכואבים.

הוועדה כללה נציגים ממשרדי ממשלה שונים בהם: האוצר, הבריאות, החינוך, המשפטים, תמ"ת, החקלאות,
הגמלאים, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
עבודת הוועדה כללה ישיבות מליאה, אשר בה שמעו חברי הוועדה סקירות על הנעשה ע"י המשרדים וכן סקירה
משפטית על הנעשה בארץ ובעולם. 
זאת ועוד, הוועדה פרסמה "קול קורא" בו הזמינה את הציבור להביע את עמדתו. נציגים של  הארגונים רבים
נענו והופיעו בפני הוועדה ורבים גם פנו בכתב הביעו את דעתם בנושא. 
את עבודת הוועדה ריכזו: עו"ד  מיכל חומסקי, רמ"ט השר ועידו בנימין, יועץ המנכ"ל.