שר הרווחה והשירותים החברתיים  יצחק הרצוג הגיב היום במליאת הכנסת על הצעות דחופות של שלושה חברי כנסת שעסקו בהחלטות מערכת הרווחה להוציא ילדים לסידורים חוץ ביתיים.  

נוסח הנאום

אדוני היו"ר חברי הכנסת נכבדים,

הנושא נמצא בדילמה בין העקרון של ההורות והרצון להבטיח הורות לבין עקרון טובת הילד שהתחזק בשנים האחרונות ויוצר מצבים של התנגשות.
הכתבה השבוע היתה מוגזמת, היו בה עובדות מסולפות.
אני רוצה לקרוא לכם כמה ידיעות מהעיתונות בשבועות האחרונים שמהן רואים שלא כל הורה פועל לטובת הילד. הורים עשו דברים איומים.
"המשטרה עצרה זוג הורים, בחשד שהתעללו בילדיהם בני 4 ו-12. על פי החשד השניים נהגו להכות את הילדים באמצעות צינור גומי ואף גרמו להם לכוויות" (ynet 20.2) .
"מקרה מזעזע בגליל העליון: האב התעלל מינית בביתו הסובלת מפיגור שכלי"
 ( 23.1 אתר Local)
"אם שידעה שבנה מבצע מעשים מגונים באחותו הקטנה ולא ניסתה למנוע אותם נשלחה לארבעה חודשי מאסר בפועל" (24 דקות – 17.2)
"נערה בת 14 החליטה להפסיק שנים של גיהנום וסבל והתלוננה במשטרה: אבא שלי אונס אותי כבר שנתיים. "בנוסף מואשם האב כי היכה אותה בבעיטות ואגרפים בכל חלקי גופה, הכה אותה בראשה ובחלק מהמקרים גרם לה חבלה של ממש

חברי, חברי הכנסת, אלה רק כמה כותרות מהחודשיים האחרונים. אלו מקרים שהגיעו למשטרה על התעללות אכזרית וקשה של הורים בילדיהם.
מערכת הרווחה העובדים הסוציאליים עושה עבודה מדהימה. אלו עובדים שנותנים מהלב בתנאים לא תנאים עבודה כפוית טובה ,בשכר נמוך. .
אלה המקרים שבהם מטפלת מערכת הרווחה. זו המערכת שתפקידה להגן ולהציל את הילדים במצבי סיכון וסכנה. הבית של כל ילד בישראל אמור להיות המקום הבטוח עבורו.  אבל יש ילדים שעבורם זהו המקום שבו הם סובלים מהתעללות פיסית ונפשית. כאן באה העובדת הסוציאלית, פקידת הסעד, לשמש להם לפה ופשוט להציל אותם.
לא קובע שהורי ישראל לא טובים אבל יש תפוחים רקובים.
עשרות אלפי קריאות בשנה מקבלות פקידות הסעד מילדים, ממורים וגננות, מרופאים ומשכנים של ילדים. הן נקראות לבדוק את מצבם של הילדים ברחוב, בבית- החולים בתחנת המשטרה ובמשפחה בכל שעות היממה. מתוך כל אלפי המקרים בשנה, ניצלו פקידי הסעד את סמכותם על פי החוק והוציאו רק 50 ילדים בצוי חירום. הסיפור של 40 אלף ילדים עורבא פרח.  ההחלטה על מתן טיפול מחוץ לקהילה - בפנימיות ובמשפחות אומנה – בכל יתר המקרים נעשתה או בהסכמת ההורים (ב-60% מהמקרים) או בהחלטת בית משפט (ב-40% מהמקרים).
אני רוצה לספר לכם מה התהליך שעובר עד שמחליטים על טיפול בילד במסגרת חוץ ביתית, כדי שתבינו שאין מדובר בהחלטה קלה ושרירותית של פקידת סעד.

מדובר בתהליך ארוך שנמשך חודשים ולעיתים אף שנים.

כאשר מתקבל מידע על הזנחה של ילד, מוטלת חובה חוקית על פקידת הסעד לבדוק את התלונה. היא אוספת מידע מהמטפלים של הילד כולל מורים, גננות, רופא, פסיכולוג ועוד. היא משוחחת עם הילד עם ההורים ועם שכנים. אם היא מוצאת שיש חשש להזנחה, היא משוחחת עם ההורים ומנסה ביחד איתם לבנות לתוכנית טיפולית כדי להפסיק את ההזנחה ולהשאיר את הילד בבית.
התוכנית הטיפולית יכולה לכלול הדרכה להורים ברמות שונות, קבוצות תמיכה, טיפול לילד כמו מועדונית לשעות אחר הצהריים, חונך, טיפול פסיכולוגי ואחר. נסיונות הטיפול בקהילה יכולים להמשך זמן רב מאוד. העובדים הסוציאליים לא חוסכים מאמצים ומנסים למצוא בכל מקרה את הפתרון היצירתי ביותר שיכול להתאים לילד ולהוריו. לאחרונה פרסמנו ספר ובו הצעות של פרוייקטים בקהילה. בספר יש 700 פרוייקטים שונים וייחודיים שמתוכם יכול העובד לבחור את המתאים לילד ולקהילה. אם ההורים ערים לצרכים של הילד, משתפים פעולה והילד מראה שיפור, הרי שהצלנו את הילד ואת משפחתו. במקרים האחרים, הקיצוניים, כאשר ההורים אינם משתפים פעולה ומצב הילד מתדרדר, יכול הצוות המטפל להגיע למסקנה שלטובת הילד יש להעבירו לפנימיה או למשפחה אומנת. את ההחלטה הקיצונית זו לא מקבלת עובדת סוציאלית אחת, אלא וועדה שלמה שנקראת ועדת תוכניות טיפול.
וועדות תוכניות הטיפול נועדו לשמש מקום דיון מקצועי של צוות רב מקצועי לצורך הבניית תוכנית טיפול כוללת לטובת הילד תוך שותפות מלאה עם ההורים. בוועדות תוכניות הטיפול הרכב קבוע בראשו יו"ר שהוא עובד סוציאלי, מדריך ראש צוות שהוא עובד סוציאלי, נציגים ממשרדי החינוך והבריאות. לכל דיון מוזמנים מכלול הגורמים המטפלים בילד ובהורים כמו מורה, פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי המטפל במשפחה.
לדיוני הוועדה חובה להזמין את ההורים מתחילת הדיון ולכל אורכו, כמו כן ניתנת אפשרות להורים וילדים להזמין משתתף מטעמם לכל הדיונים, המשתתף יכול להיות ידיד המשפחה ו/או משפטן. ניהול הדיון בוועדה מבוסס על יצירת הדברות והסכמות, עידוד ההורים להשתתפות פעילה בדיון ולהעלאת הצעות לתוכנית הטיפול ומתן תשומת לב מיוחדת למרכיב התרבותי. יש חובה להכיר ולשמוע את דעתו של כל ילד, בהתאם לכשריו המתפתחים.
בימים אלה אנו משדרגים את הוועדות הללו תוך שימת דגש על שותפות ההורים, רישום, שקיפות ומעקב. בעקבות דו"ח ועדת גילת והנחיות שלי.

לאחר שהוועדה הגיעה למסקנה סופית כי הילד צריך לקבל טיפול במסגרת חוץ ביתית, העניין מובא להכרעת בית המשפט לנוער. שופט הנוער מקבל את כל החומר, שומע את ההורים ואת עורך דינם, ניתנת הזדמנות לעורך הדין לחקור את פקידת הסעד על חוות דעתה. הוא כמובן יכול להביא חוות דעת מקצועיות אחרות. בסופו של דבר ההחלטה היא בידי בית המשפט.

מכאן ברור שאין מדובר ב"קלות בלתי נסבלת" של הוצאת ילדים מהבית. אין הדבר נכון. התהליך הוא מקצועי רציני וארוך. פקידות הסעד כתבו לי השבוע שבכל פעם שהן נאלצות להמליץ על טיפול חוץ ביתי, הן מזילות דמעה יחד עם האם והילד.

משנת 2003 שם משרד הרווחה דגש על מדיניות "עם הפנים לקהילה" להעדפת הטיפול בקהילה. כתוצאה ממדיניות זו הוחזרו ילדים מפנימיות. הרשויות המקומיות הונחו להמיר תקציבים מסידורים חוץ ביתיים לטיפול בקהילה. כתוצאה ממאמץ גדול של המשרד, מספרם של  הילדים בסידור חוץ ביתי קטן ביותר מ-1,200 ילדים והתקציב הועבר לטיפול בילדים בקהילה. (מ-7,632 בשנת 2003 ל-6,459 בשנת 2007).

אני רוצה להדגיש כי בניגוד למה שנכתב בעיתון אין לנו שום מכסות מינימום של ילדים בפנימיות או באומנה. אין לנו שום דרישה מפקידי הסעד להגיע למספר מסויים של צוים בשנה.

הנתון המדוייק נכון להיום על מספר הילדים והנוער בסיכון בסידור חוץ ביתי הוא: 9,267 .  בשום פנים ואופן לא 40 אלף. משרד הרווחה מעולם לא מימן מספר כה גדול של ילדים בפנימיות. בתוך הנתון הזה כלולים 2,030 ילדים במשפחות אומנה, 6,231 בפנימיות טיפוליות שיקומיות ופוסט אשפוזיות, 324 בפנימיות של חסות הנוער, 216 בהוסטלים ועוד 58 בדירות מעבר.

לאחר מאמצים רבים שלי, החליטה הממשלה לאחרונה על התוכנית הלאומית לטיפול בילדים ובנוער בסיכון על פי מתווה דו"ח שמיד, תוכנית חמש שנתית בהיקף של 400 מיליון ₪ לטיפול בילדים בקהילה. בנוסף לכך קיבלה הממשלה בחודש האחרון החלטה להגדיל את התקציבים לקהילה בעוד 230 מיליון ₪ בחמש השנים הבאות.

כתוצאה מהשינויים בשנים האחרונות התקציב לסידורים חוץ ביתיים ירד ל- 58% מהתקציב המופנה לטיפול בילדים בסיכון והתקציב לקהילה עלה ל- 42%. אנו ממשיכים במגמה זו מתוך אמונה שפיתוח התוכניות בקהילה כולל תוכנית "התחלה טובה" לגיל הרך ימנעו סידור חוץ ביתי.
אך יחד עם זה תמיד יהיו מצבים קיצוניים שילדים ונוער יאלצו לקבל טיפול בפנימיה או במשפחה אומנת. אני מקיים דיונים לוודא שיש בקורת ואין אטימות לב.

חברי, חברי הכנסת. בתקופה שלי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, הכרתי מאות ואלפי עובדים סוציאליים במשרד הרווחה והשרותים החברתיים, ברשויות המקומיות ובעמותות. מדובר במגזר ייחודי מיוחד במינו של עובדים אידיאליסטיים, רציניים, מקצועיים רגישים ומסורים ביותר למען הציבור שהם מטפלים ועוזרים לו. נותנים מעצמם ומנפשם בתנאים קשים מאוד, בשכר דל. אני מנצל הזדמנות זו כדי להביע תמיכתי בעובדים הללו ולומר להם המשיכו בעבודתכם והחליטו רק לטובת הילד. מציע לא לקבוע סטיגמה פסולה למקצוע כה חשוב.