מבוא

במהלך 3 שנים האחרונות פעל המשרד רבות בתחום החברה האזרחית והמגזר השלישי במטרה להגדיר את עמדותיו ביחס לארגונים וולונטריים ולמוסדות ללא כוונות רווח, לקבוע את המדיניות המתאימה לרוח הזמן ולהוביל את המשרד והמדינה לעידן חדש של שותפות והכרה בחלקו של המגזר השלישי בחברה הישראלית בכלל ובמסגרת שירותי הרווחה בפרט.

תיאור הפעילות

יוזמה לבחינה ראשונית של הנושא הייתה בשנת 2002 בה התבקש צוות הלומדים בתוכנית לסגל בכיר בבי"ס מנדל להכין נייר עמדה בנושא יחסי המשרד עם המגזר השלישי. בישיבת ממשלה בה הוצגה תוכנית העבודה של משרד הרווחה לשנת 2003 הציג המשרד בפני ראש הממשלה הציג המשרד את הנושא כאחת מחמש המשימות העיקריות של המשרד.
ובעקבות מגמה זו מונה במאי 2003 צוות משרדי שתפקידו היה לפתח את מדיניות המשרד ביחס לחברה האזרחית ולמגזר השלישי:

• בינואר 2004 הוגש למנכ"ל המשרד דו"ח הצוות לבדיקת יחסי משרד הרווחה עם חברה האזרחית והמגזר השלישי בראשות דוד כנפו.
  המלצות הצוות כללו:
  • הצעה לפתיחת דיאלוג עם הארגונים של המגזר הפועלים בתחומי הרווחה.
  • הקמת צוותי משנה לכתיבת המלצות מפורטות בתחומים הבאים:
    • הערכות משרדית בנושא מדיניות והדרכה.
    • התקשרויות ותמיכות.
    • עבודה בשלטון המקומי.
    • כתיבת מנשר
• בהמשך להמלצות הדו"ח הקים המשרד שלוש ועדות משנה פנימיות שהגישו את המלצותיהן למנכ"ל ולהנהלת המשרד:
  • צוות משנה לתחום מדיניות והדרכה  (בראשות טלי יוגב).
  • צוות משנה לתחום התקשרויות המשרד במכרזים ותמיכה בארגונים וולונטריים (בראשות נילי דרור).
  • צוות משנה לתחום היחסים בין השלטון המקומי והמגזר השלישי ברמה המקומית (בראשות ברוך שוגרמן).

כל צוותי המשנה הגישו את המלצותיהם למנכ"ל והציגו אותם בפני הנהלת המשרד אשר קיבלה את מרבית ההמלצות, כמפורט לעיל:

• מנגנוני תיאום:
  • הקמת ועדת על לתיאום בין המשרד לבין המגזר השלישי, בהרכב של נציגי ההנהלה הבכירה של המשרד, נציגי מרכז השלטון המקומי ונציגי הארגונים הפועלים בתחום הרווחה.
  • הקמת מסגרת אגפית/ שירותית, אשר תהייה כפופה לוועדה המשרדית ותפעל על פי הנחיותיה.
  • ניהול משותף של ידע ומידע שנצבר במשרד ובארגוני המגזר השלישי.
  • תחום נוסף, חשוב אף הוא לאופי התנהלות המשרד בעתיד, הוא תחום הפיקוח  הדורש עדכון ורענון של "מודל הפיקוח", מפיקוח מסורתי על גורמי חוץ, זכייני מכרזים וכדומה לפיקוח משתף, פיקוח מומחה או פיקוח אחר. 
    לעניין זה הוקם בבי"ס מנדל צוות חשיבה מקצועי שמטרתו לבנות מודל חדש לפיקוח.
• מכרזים ותמיכות:
  • אפשרות למתן ביטוי במכרזים לתרומה האפשרית שמביא הזכיין (חברה פרטית או מלכ"ר ), לשם השתתפות בהפעלת נשוא המכרז.
  • המגמה לתת תמיכות לעמותות סנגור, בנוסף לנושאים ייעודיים של המשרד, הוכרה כחיונית אך זו דורשת הקצאת תקציב מיועד ע"י המשרד.
  • הוחלט לאפשר חתימה על חוזים ארוכי טווח במטרה לשמור על רצף שירותים (שלא יעלו על חמש שנים).
• במקביל לעבודתם של צוותי המשנה קיים המשרד בשיתוף ג'וינט ישראל סדרה של שולחנות עגולים בארבעה תחומים בהם השתתפו נציגי המשרד, השלטון המקומי והעמותות הפועלות בתחומים אלו:
  • ילדים ונוער.
  • נשים.
  • זקנים.
  • אנשים עם מוגבלויות.

כל שולחן עגול הציג המלצות מיוחדות לתחומו וכלליות למשרד, ואלו הוגשו לציבור בפורמט מסכם של השולחנות  העגולים:
תכנית לקידום הממשק בין משרד הרווחה לארגוני המגזר השלישי בתחום החברתי, ממרץ 2005.

• כתיבת מנשר:
  
  אחת מהמלצות הצוות המשרדי התייחסה לצורך בכתיבתו של מנשר אשר יפרט ויעגן את עקרונות מערכת היחסים בין המשרד למגזר השלישי.
  המשרד לא פעל לקידום נושא זה מאחר וב-26 בינואר 2004 הוקמה ועדת ארידור, ע"י ועדת שרים לביקורת המדינה והחלה לפעול במטרה ליצור מדיניות לכלל משרדי הממשלה ובכללם הכנת מינשר.
  דו"ח הוועדה הציבורית לבחינה מחדש של סיוע המדינה למוסדות ציבור בשנת 2006.
  
  
• במקביל לעבודת צוותי המשנה המשרדיים ולפעולתם של השולחנות העגולים הוחל בביצוע תוכנית פיילוט לנושא השלטון המקומי בשלוש רשויות: מ.א משגב, קריית- אתא וראש העין.