בין ה"פסיכו" ל"סוציאלי"
לאן פני העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים?
הגישה הפסיכו-סוציאלית היא מהמרכזיות בשיטות ההתערבות הטיפוליות של עובדים סוציאליים. גישה זו טומנת בחובה דילמה מרכזית: מחד גיסא, היא מבטאת מחויבות אתית לסייע ליחידים ולמשפחות במצוקה להשתלב בחברה באמצעות התערבויות קליניות. מאידך גיסא, גישה זו אמורה לערב את הפונים ואת העובדים הסוציאליים עצמם בתהליכים ובמעשים שמטרתם להשפיע על קובעי המדיניות ולגרום לשינויים בחברה, אשר יקלו על מצוקות הפונים וישפרו את איכות חייהם.
הסגל הבכיר של המשרד בחן בבמה זו את הסוגיות הבאות:
כיצד מתמודדים העובדים הסוציאליים עם הדילמה בין ה"פסיכו" לבין ה"סוציאלי"? עד כמה ברורים תכניה וגבולותיה של גישה זו לעובדים במחלקות ובאגפי הרווחה ברשויות המקומיות ובארגוני המגזר השלישי? האם הם יודעים להבחין ולשלב ביניהם על-פי הצורך? מה אומר החוק בהקשר זה? האם, ובאילו מצבים מתלבטים העובדים הסוציאליים בשאלות של נאמנות בין מחויבותם לצרכי הפונים לבין נאמנותם לציפיות המעסיקים ועד כמה ישנה הלימה בין תכני ההכשרה, לבין הדילמות אתן הם מתמודדים?