ההפרטה החלקית של שירותי האומנה – לקחים למדיניות
החל בחודש מאי 2001, הופרטו רוב שירותי האומנה בישראל, על-ידי העברתם לידי ספקי שירות
לא-ממשלתיים כ"קבלני-משנה" (contracting-out). למעט ברשויות מקומיות אחדות, שירותי
האומנה הועברו מהמחלקות לשירותים חברתיים לידי שלש עמותות אזוריות – בצפון,
במרכז ובירושלים והדרום. משרדנו ליווה תהליכים אלה באופן אינטנסיבי באמצעות
תהליכי למידה ארגונית, הערכה מעצבת ובאמצעות מחקר מוזמן.
הסגל הבכיר של המשרד יבחן בבמה זו את התוצאות הראשוניות של הפרטת האומנה, כפי שהן באות לידי ביטוי בממצאי ההערכה והמחקר שבוצעו לאחרונה, תוך הפניית תשומת הלב מיוחדת לשאלות הבאות:
באילו מדדים אנו משתמשים על-מנת לקבוע את מידת ההצלחה של ההפרטה החלקית – מדדים קליניים של איכות הטיפול, מדדי שביעות רצון, מדדי תקצוב ומדדים אחרים? אילו שינויים מתבקשים במשרד בתחומי הפיקוח והבקרה מול ספקי השירות ולקוחות המשרד? מה קורה ביחסי התלות בין הממשלה
לבין הספקים – בעיקר בתחום הידע? עד כמה ניתן להקיש מההפרטה החלקית של שירותי האומנה,
על הפרטתם החלקית של שירותי רווחה אחרים בעתיד – בעיקר של אלה המוגשים באמצעות
המחלקות לשירותים חברתיים? האם יש לאחריות המדינה "קווים אדומים" בנדון?