מושב מספר 1: פרופסיה בשינוי – על תכנון לתוצאות, על גישה אחרת ללקוחות ועל מודלים לעבודה סוציאלית אפקטיבית.
מנחה: דר' נפתלי הלברשטאט 

דר' הלברשטאט דן בדברי הפתיחה בשינויים, להם היה עד במהלך המושב, המשקפים שינויים גלובליים בחברה ומשותפים למקצועות נוספים. אחת הדוגמאות לכך הינה הדרישה מהחברה להגביר אפקטיביות ויעילות של העבודה, בהשפעת הסקטור התעשייתי. ישנן, לדבריו, התחלות צנועות של עבודה בשירותים החברתיים הכוללות הגדרת מימדי התפוקה. סימנים נוספים להשפעות גלובליות בחברה ניכרים, לדבריו, בנושא סיום טיפול וסגירת תיקים ובתחושה גוברת של צניעות וירידה בפטרנליזם ובתחושת האומניפוטנטיות של המקצוע. ככלל ניתן לומר כי ישנה עליה בהיקפה של עבודה רב מקצועית, בפרט בתחום השירותים בקהילה.
 
להלן פירוט שאלות הלמידה, הנושאים המרכזיים בתהליך הלמידה הארגונית והתוצרים של הצוותים המציגים:

א. עיריית חיפה: אגף קהילה ושירותים חברתיים, צוות וועדות לתכנון טיפול

מציגה: ר. בורנשטיין. יועצים: דר' אמיתי ניב, דר' איוה ניב

שאלת הלמידה: כיצד לקבל החלטה טובה בוועדה לתכנון טיפול (וועדת החלטה)?

הנושאים המרכזיים: 

• הרקע לניסוח שאלת הלמידה הוא היותה של הוועדה כלי סמכותי ומוגדר מחד ומאידך, היא מבטאת את חוסר האונים של הלקוחות ואת הקשיים הסביבתיים הקיימים. כל אלו מסתכמים בתסכול ובחוסר שיתוף פעולה של ההורים.
•  בתהליך הלמידה הארגונית, שהוגדר כ"מסע אל ההחלטה הנכונה", הוגדרו 5 מרכיבים קריטיים לפעולה – מרכיב מטרה, מרכיב רציונאלי של הגדרת הבעיה ובחינת חלופות, מרכיב הדינאמיקה של שותפים שונים, מרכיב הפרדיגמה, התקיעות המחשבתית ומרכיב התנאים הפיזיים והמיקום.
•  התפוקה: שותפות של כל הגורמים הקשורים לתהליך עבודת הוועדה, כולל ההורים.
•  תוצר: דגם שונה של עבודה של וועדות תכנון טיפול/וועדות החלטה.

ב. עיריית ראשון לציון: המינהל לשילוב חברתי

מציגה: אילנה כהן. יועץ: מוטי בן יוסף

שאלת הלמידה: כיצד ניתן להשיג את מטרות הטיפול בזמן הקצר ביותר?

הנושאים המרכזיים:

•  הרקע לשאלת הלמידה נעוץ ברצון להגיע לאותן מטרות ותפוקות בזמן קצר יותר, תוך הימנעות עד כמה שאפשר מהפיכת המטופלים לכרוניים במערכת.
•  בתהליך הלמידה נבנה תהליך תכנון וביצוע מפגש ממוקד הרבה יותר, כולל טופס שיש למלא בו פרטים בצורה תמציתית לאחר כל מפגש. לטופס מצורף מילון מושגים, הישים לכלל אוכלוסיות הרווחה.
•  תפוקה: מודעות הולכת וגוברת למושג הזמן, לניצולו היעיל והאפקטיבי יותר, לקשיי הפרידה ממטופלים והשלכות של קשיים אלה.
•  תוצר: מעקב מתמשך, המסייע לקצר תהליכי טיפול ומאפשר סטנדרטיזציה ואחידות של התהליך.

ג.  שירות מבחן לנוער, משרד הרווחה

 מציג: חיים ליבנה.
יועץ: דר' מיכאל גנור
שאלת הלמידה: כיצד לשפר את קליטת המופנים לשירות, לקצר את זמן ההמתנה ולייעל את השימוש במשאבי השירות על מנת לשקמם?

הנושאים המרכזיים:

•  הרקע לשאלת הלמידה הוא קודם כל התמריץ של דו"ח מבקר המדינה, ומעבר לכך, מצב של עומס בקליטת קטינים מופנים, קיצוצים בתקציב ותחושה של דריכה במקום ושל ניהול "מבחוץ".
•  השינוי הצריך תכנון אסטרטגי ובתהליך הלמידה שולבו כל עובדי השירות בקבוצות עבודה על נושאים שונים, סביב שאלת הלמידה.
•  תפוקה: מודעות גוברת של כל קצין מבחן לאינטייק המזהה אם הקטין אכן מתאים להתערבות, שימוש בכלים אפקטיביים ובעיקר מודעות קצין המבחן למצב הנער, למטרות הטיפול ולמשך הטיפול.
•  תוצר: תכנון של עבודת הנהלת השירות ופיתוח דגם של עבודה לפי תפוקות, הכולל הפרדה בין עובדי אינטייק לבין עובדי טו"ש (טיפול ושיקום).

ד. השירות למען הילד, מחוז ירושלים

 מציגה: גב' אורנה הירשפלד.
 יועץ: דר' מיכאל גנור.
 
שאלות הלמידה:

• למי מתאים אימוץ עם קשר?
•  איך לשווק אימוץ עם קשר?

הנושאים המרכזיים:

•  אימוץ הוא ביסודו נושא סודי והרקע לשאלת הלמידה היה הצורך להעלות את  רמת השקיפות והיידוע של הנושא.
•  בתהליך הלמידה נוצר שיח אחר בשירות, המודע לזכויות אדם למידע. התחדדה ההבנה כי בתהליך של אימוץ עם קשר, תנאי הכרחי  לשיתוף, הינו הגברת השקיפות של המידע.
•  תפוקה: שינוי השיח עם ההורה הביולוגי באשר להליכי האימוץ. תוצר: מודל להפיכת הורה ביולוגי לשותף במציאת פתרון מתאים לילד הנמסר לאימוץ.
  

סיכום הפנל:

דר' רון שור, האוניברסיטה העברית, הבחין בדבריו בין הידע האינדוקטיבי, שמקורו בהתנסות מעשית, ההופך את הלמידה ל – learning model לבין ה – teaching model . ניכרת חשיבה רפלקטיבית, המודעת לכך שהידע הנרכש אינו אבסולוטי ומשתנה. הידע איננו מקובע, כלומר: השירותים מוכנים לשאול שאלות ולהעמיד בספק את המוכר להם. נשאלת השאלה: - היכן התהליך הדדוקטיבי, הידע שנוצר באוניברסיטה? האם ייתכן שלא נעשה שימוש בידע מסוג זה? קיימת חשיבות לקיום קשר בין שני סוגי הידע. בהקשר זה צוטט דיואי "התנסויות הן הקטליזטור המקשר בין הפרקטיקה לתיאוריה". ד"ר. נ. הלברשטאט ציין שכיום יודעים יותר לפתח כלים בשדה, לכתוב נהלים ופרוטוקולים ברורים, עד לכלים ממוחשבים המסייעים  באיסוף נתונים, במעקב ובהערכת הטיפול. מושג ה"כלי" התרחב מאד, כאשר הוא איננו מעורר פחד בשדה. קיימת מוכנות להשתמש בו  ללא פחד מאיבוד המגע האנושי.