מושב מספר 3: למידה בשינוי
                      מנחה: פרופ' יונה רוזנפלד 

פרופ' רוזנפלד הציג את מטרתו של המושב, שהינה דיון בשאלות כיצד נוצר ידע חדש וכיצד הוא מוטמע הן אצל מטפלים והן אצל מטופלים?

להלן פירוט שאלות הלמידה, הנושאים המרכזיים בתהליך הלמידה הארגונית והתוצרים של הצוותים המציגים.
 

א. עירית אשקלון: האגף לשירותי רווחה

מציגה: חנה יוגב.
יועץ: יוסי קורן
שאלת הלמידה: כיצד לבנות מודל ללמידה מהצלחות, אשר יהווה כלי עבודה לעובדי האגף לשירותי רווחה בעבודתם עם הלקוחות?
הנושאים המרכזיים:

•  הרקע לניסוחה של שאלת הלמידה נעוץ בצורך למפות דפוסי למידה באגף ובזרימת מידע וידע לכל העובדים.
•  בתהליך הלמידה הארגונית נבנה מודל מעגלי הכולל בתוכו מפגש עם לקוחות לצורך זיהוי הצלחה בטיפול ולמידת תהליכים שתרמו לקיומה, אשר מהווה בסיס להפצת סיפורים ותובנות שיסייעו במתן שירות ללקוחות האגף.
•  התפוקה: הפיכתו של האגף לארגון יודע, לומד ומיישם באופן המשכי המדגיש עקרון של שיתוף לקוחות ומשתמש בטרמינולוגיה של תפוקות והצלחות.
•  תוצרים: הסכם טיפולי הכולל בתוכו שאלות מכוונות הצלחה, קבוצת מיקוד לקוחות לצורך הערכה ופיתוח שירותים, ספריה של סיפורי הצלחה ומאגר תובנות, ותדריך לעבודה עם לקוח.

ב. עירית נצרת עילית: אגף הרווחה

מציגה: לודמילה קריבוש.
יועצת: נורית שלו.
שאלת הלמידה: כיצד משתפת יחידת האינטייק את העובדים המקצועיים ואת הלקוחות בתהליך קבלת החלטות?
נושאים מרכזיים:

•  הרקע לניסוחה של שאלת הלמידה נעוץ באי מתן מענה לציפיות הלקוחות ובאי בהירות תפקידו של העו"ס.
•  בתהליך הלמידה הארגונית נבנה מודל של תהליך האינטייק הפורש בפני הפונה את שירותיו של אגף הרווחה באמצעות עלון מידע ובאמצעות עובד יעוץ. בסיום התהליך מצויות בפני הלקוח האלטרנטיבות הבאות: פניה לעובד מומחה במחלקה, פניה לוועדת ייעוץ, אבחון והפניה, פניה לשירותים אחרים בקהילה, סיום טיפול.
•  התפוקה: הפיכתו של הלקוח למומחה בבעייתו כאשר באפשרותו לקבל או לדחות את הייעוץ הניתן לו על ידי העו"ס והוא מצוי במרכז דיוניה
•  התוצר: הפיכתו של ניהול הידע לדרך חיים במחלקה הכוללת בתוכה פיתוח תרבות ארגונית (שפה, נורמות, ערכים), שינוי ארגוני (הרחבת מעגלי המשתתפים, דמוקרטיזציה, פתיחות) ושיפור ההון האנושי (העצמה, מניעת שחיקה וראית הלמידה כתגמול).

ג. עירית חיפה: אגף קהילה ושירותים חברתיים

מציג: פיני וגמן.
יועצים: ד"ר איווה ניב, ד"ר אמיתי ניב.
שאלת הלמידה: כיצד בונים תרבות ארגונית הפועלת לשינוי ושיפור השירות ללקוח?
נושאים מרכזיים:

•  הרקע לניסוחה של שאלת הלמידה הינו אי שביעות רצון של העובדים מתוצרי הטיפול בקרב הלקוחות ורצון לשנות תהליכי עבודה באגף.
•  בתהליך הלמידה הארגונית נבחרו שלש סוגיות למידה: הפקת תפוקות בשירותי רווחה, עיצוב תפקיד העו"ס, הגברת האפקטיביות של וועדת תכנון וטיפול (וועדת החלטה) תהליך השינוי הינו תהליך כלל אגפי הפועל בכיוונים שונים בהיררכיה הארגונית לצורך הטמעת התהליך והתוצרים במערכת.
•  התפוקה: הפיכתו של אגף הרווחה לאגף לומד.
•  התוצר: בנית פרדיגמה לעבודה סוציאלית אפקטיבית הכוללת בתוכה שלש רמות: הרמה ההתנהגותית (שיתוף לקוח, הצבת יעדים וכו'), הרמה של כללי המשחק (פרואקטיביות, קיום דיאלוג וכו'), הרמה הערכית (שותפות, אחריות וכו'). פרדיגמה זו יש להטמיע בקרב העובדים בשלבים ולהפוך את התוצרים לתהליכי עבודה.

ד. דיון בהשתתפות הקהל הדיון התמקד בשתי הנקודות הבאות: האחת-ההבדל בין קבוצת למידה לקבוצת משימה כאשר התשובות הבהירו כי בלמידה ארגונית קיימת התנסות של חברי הקבוצה ואפשרות לשיפור ולהרחבה במהלך הלמידה. השנייה-החלתו של הפרויקט במגזר הערבי והבדואי. עקב דלות משאבים במגזרים אלו עלתה שאלת אפשרות החלתו של מודל ניהול הידע כפרויקט העובד עם משאבים קיימים כאשר הלמידה מהווה חלק מן העשייה.

פרופ' רוזנפלד אמר בדברי הסיכום כי יש לבדוק מכנה משותף של תהליכי למידה ותוצרים בין קבוצות הלמידה כאשר בתי ספר לעבודה סוציאלית יעשו שימוש בידע העולה מן השדה ויווצר דיאלוג בינם לבין קובעי המדיניות. באשר לישובים הערבים הוצע לדובר לסייע בהחלת הפרויקט במגזר זה. פרופ' ה. שמיד, דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, התייחס בדבריו למספר היבטים:

•  היבט ארגוני פוליטי במסגרתו תמה מדוע היקף הפרסום לעבודתן של קבוצות, שהציגו ביריד, נמוך הן בקרב רשויות והן בקרב לקוחות ומדוע הצגה זו נערכת פעם בשנה? בדבריו הדגיש כי יש לתת פרסום לעבודה מקצועית בקרב גורמי ממשל על מנת להעלות את הדימוי המקצועי של העבודה הסוציאלית בעיניהם.
•  היבט מקצועי במסגרתו הדגיש את החשיבות לקיומם של קשרי גומלין בין האקדמיה לשדה ואת הצורך בגמישות התפקידים בתחום החשיבה והעשייה של כל אחד מגופים אלו. בדבריו ציין את האתגר בשילוב תחום ניהול הידע בתכנית לימודים אקדמית.
•  מתן דגש לצורך בהשתתפותם של קובעי מדיניות ומקבלי החלטות ביריד לצורך שימוש בידע שהוצג. היעדרותם מהיריד בלטה ועלולה לפגום ביישום הידע עקב הפער בין מקבלי ההחלטות לעובדות בשטח. לדעתו גם הפנלים היו צריכים לכלול מקבלי החלטות וקובעי מדיניות בתחום הרווחה.
•  העלאת הצורך באזכור קשיים והתנגדויות בעקבות החדרת השינוי ודרכי ההתמודדות אתם והצגתו כנושא בירידים הבאים.