תהליך הפניה לטיפול, הגמילה והשיקום קשים יותר לנשים מאשר לגברים.
ההתייחסות של החברה להתמכרות של נשים היא יותר שיפוטית מאשר ההתמכרות של הגברים מה שמרתיע נשים רבות לפנות לטיפול ולקבל עזרה.
נשים מכורות לסמים, אלכוהול והימורים מהוות כ 10% עד 20% מכלל המטופלים במסגרות הטיפול בנפגעי התמכרויות.
נשים מכורות יותר מגברים מכורים משתמשות/שותות לבד ולא במקומות ציבוריים, מסתגרות בבית, וחשות בדידות ואשמה.
רוב הנשים מתחילות את השימוש בסמים, אלכוהול או את ההשתתפות במשחקי הימורים על רקע משבר או אירוע טראומטי כמו אובדן, מוות, גירושין, פגיעה מינית וכו'. השימוש בא להקל על תחושת כאב וחוסר אונים אך לעיתים קרובות שימוש מזדמן הופך לשימוש קבוע המוביל להתמכרות, הרס עצמי וסביבתי.
התמכרות בנשים היא מהירה, קשה והרסנית במיוחד אך היא ניתנת לטיפול.
נשים שנגמלות זקוקות לתהליך של העצמה וצמיחה לצד ההחלמה שמאפשר להן לחזור להיות הן עצמן כנשים, כאמהות, כרעיות וכבנות אדם בעלות ערך ומשמעות.
רוב המסגרות שמטפלות בנפגעי התמכרויות מטפלות גם בנשים ובחלקם יש התייחסות טיפולית נפרדת לנשים. ישנן מסגרות שמטפלות רק בנשים בהן יכולות נשים לעבור תהליך ממוקד במאפיינים הייחודיים שלהן.
פני לטיפול והחזירי שליטה ואור לחייך.
מסגרות ייחודיות לטיפול בנשים מכורות לסמים ומסגרות בעלות יחידה נפרדת לטיפול בנשים (כל המסגרות האחרות מטפלות בגברים ונשים כאחד וחלקן נותנות מענה קבוצתי ייחודי לנשים).