הפיגור השכלי הוא אחת התופעות האנושיות החברתיות המוכרות ביותר כבר מתקופות קדומות של התרבות האנושית, אך אין עדיין הסכמה מוכרת ויחידה לגבי הגדרתה. מה שמצביע על אופייה המורכב ביותר של התופעה.
מדי מספר שנים ישנם שינויים מהותיים במרכיביה שמשפיעים באופן משמעותי על כל חברה ברחבי העולם.
בישראל הגדיר המחוקק ב-1969 את הפיגור השכלי במסגרת "חוק הסעד טיפול במפגר":
"מי שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, נפגמת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא זקוק לטיפול. חולה נפש כמשמעו בחוק לטיפול בחולי נפש, אינו בבחינת מפגר לעניין חוק זה".
הגדרה זו אומנם רחבה מאד, אך היא כוללת בתוכה את המרכיבים המופיעים בהגדרות של המאה ה-21 למרות שנכתבה ב-1969 . חמשת המרכיבים המרכזיים שההגדרה כוללת:
בבואנו לקבל החלטה לגבי קיום פיגור שכלי, אנו פועלים על פי הגדרה זו- מרכיביה של ההגדרה נבדקים בכלים העדכניים ביותר המומלצים על ידי הגופים המקצועיים הבינלאומיים. וכאשר מתפרסמת הגדרה חדשה, אנו מתאימים את כלי הבדיקה.
היקף התופעה - מאז הגדרתו של גרוסמן ב-1973 – 1% מאוכלוסיית הנולדים בשנה, תויגו כאנשים עם פיגור שכלי ,כשקביעה זו מתבססת על הדרישה לקיום בו זמני של מגבלות אינטלקטואליות ומגבלות בהתנהגות מסתגלת. כיום מקובל להניח כי מבחינה סטטיסטית, בכל חברה, 0.5% מהאוכלוסייה הכללית הם אנשים עם פיגור שכלי ובעקבות כך, נחשבים לנזקקים לתמיכה במרבית תחומי החיים לאורך כל שנותיהם.
האגף מטפל בכ-25000 אנשים עם פיגור שכלי בכל הגילאים ובכל רמות הפיגור השכלי .
המחוקק בישראל קבע גם כי ועדת אבחון היא הגוף היחיד המוסמך על פי החוק, הרשאי להגדיר אדם כמפגר בשכלו. בכך חידשה ישראל תקדים שאינו קבוע באף הגדרה אחרת באף מדינה בעולם המערבי.
עובדה זו היא בעלת חשיבות חברתית מהמעלה הראשונה מכיוון שההגדרה בהיותה כה ייחודית פועלת בשני מישורים בו זמנית: מצד אחד היא מגדירה היטב את גבולות האוכלוסייה ובכך מייצרת הבט סטיגמטי, אך, מהצד השני, הגדרת האוכלוסייה מאפשרת הבט מגן. הגנה עליה ועל זכויותיה החברתיות הרחבות.
האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי חרט על דגלו תפיסות עולם וערכים מתקדמים המופיעים כחזון האגף, ולאורו הוא פועל.
במשרד הרווחה, פועל האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי אשר באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים הפזורות ברחבי הארץ, נותן מענה וטיפול לאנשים שאובחנו ע"י וועדת האבחון כאנשים עם פיגור שכלי וכן למשפחותיהם.
שירותי האגף כוללים אבחון, שירותים קהילתיים לשיקום ,תעסוקה ופנאי,ייעוץ מיני- חברתי, תוכניות קידום לשיפור הכישורים האישיים ופתרונות דיור וטיפול לזקוקים לסיוע ותמיכה מוגברים.